5. פגיעות משדות אלקטרומגנטיים


תקציר 

הפעילויות הביוכימיות המבוצעות בתאי הגוף החי, וביניהם, מקושרות על ידי סיגנלים חשמליים חלשים, ועל ידי מוליקולות שליחות. הסיגנלים החשמליים נוצרים על ידי יונים (אטומים טעונים מיטען חשמלי), ולא על ידי אלקטרונים במערכות חשמל מעשה ידי אדם. היונים גדולים פי עשרות אלפים מהאלקטרונים, לכן הפעילות החשמלית בגוף, איטית יחסית, ובלתי יעילה, והזרמים נעים לאט פי כמה אלפים, מזרימת האלקטרונים במערכות חשמל מעשה ידי אדם. זרמי החשמל בגוף, אינם סדורים, והם מישתנים לפי תהליכים המתרחשים, בעת שינה, עירנות, חשיבה, פעילות, וכיוב'. עוצמתם מגיעה בדרך כלל עד כ- 30 mV (מיליוולט), ותדריהם עד כ- 50Hz (תנודות בשנייה, הרץ), לפי אופי פעולתם. קל לשבש את התיקשורת החשמלית בגוף, ולפגוע בה, על ידי הפרעות אלמ"ג גלובליות (הבדל מיטענים בין האדמה והעננים, סערות מגנטיות שמקורן בשמש, קרינה קוסמית וכיוב'), ומערכות מעשה ידי אדם (שדות מגנטיים מקווי מתח, מערכות חשמל, שידורי רדיו, מכ"ם, וסלולרים, וכיוב'). הפרעות אלמ"ג גלובליות עלולות להיות חזקות מאד, עד שמפילות מערכת אספקת חשמל שלמה (!). השדה המגנטי הטבעי (DC) של כדור הארץ, חזק מאד, ומגיע עד כ- 500mG (מיליגאוס), אולם הוא אינו משפיע על תאי הגוף החי. לעומתו שדות מגנטיים של זרם חילופין (AC) הנוצרים סביב מערכות חשמל מעשה אדם, גורמים נזקים כבר ברמות מעל 1mG. 

קרינות אלקטרומגנטיות (אלמ"ג), פוגעות בגוף החי בהתאם לעוצמתן, ומשך החשיפה. פגיעתן קשה יותר ב-"חלונות" של תדרים וב-"חלונות" של עוצמות, בהם נגרמת תהודה (resonance)  באיברים שגודלם תואם לאורך הגל, במרכיבים תת תאיים או בתרכובות הנמצאות בתאים, או בתדרים קרובים לגלי המוח, ובמקרים אחרים. התהודה גורמת להגברת קרינות חלשות, ואז הן פוגעות בתאים ביתר שאת. היות וגלי הקרינות מעשה אדם סדורים ועקביים, לעומת גלי המוח, וסיגנלים אחרים בגוף, שהם מבולגנים למדי, מזהים תאי הגוף בקלות את קרינות השידור, ומגיבים להן. הקרינות פוגעות בממברנות התאים, משבשות מעבר סלקטיבי של מינרלים, גורמות לאיבוד יוני סידן (+Ca2) , מפעילות שלא לצורך גנים קדם מסרטנים, וגנים להלם חום, והן משבשות את גלי המוח  אפילו בצפיפות הספק נמוכה.

באשר לרכיב המגנטי של שדות אלמ"ג המושרים מכל מיתקן וכבל חשמלי לפי המלצות הועדה הבינלאומית להגנה מקרינה בלתי מייננת (ICNIRP), הסף לחשיפת הציבור 1,000mG  (לכך מסכים המשרד להגה"ס לחשיפה אקוטית של כמה דקות), ולחשיפה תעסוקתית 5,000mG . זה בלתי אחראי בעליל. מחקרים הראו שחשיפה ארוכת טווח לשדות מגנטיים של  2mG , מגדיל סיכון לסרטן פי 2, וב-  3mG שוב פי 2. מכאן יש השפעת  חלונות עוצמה המסוכנים יותר (לא מובן). אירגון הבריאות העולמי WHO  כבר מכיר בנזקים בחשיפה מעל – 3-4mG , כסף מסוכן, והמשרד להגנת הסביבה (הגה"ס) כבר הוריד את הסף לחשיפת הציבור עד ל- 2mG , כמו שמכירה סוכנות IARC , כגורם אפשרי לסרטן באנשים (קבוצה B2). מחקרים הראו שברמות נמוכות שדות אלמ"ג מפעילים בתוך דקות גנים קדם-מסרטנים (הפעילים בחלוקות התאים), גורמים לאיבוד יוני סידן (+Ca2) מתאי העצבים, וכתוצאה מכך לירידה תלולה ברמת המעבירים העצביים (neurotransmitters), כגון אצטילכולין, סרוטונין, דופאמין ואחרים, וכתוצאה מכך, לשיבושים בתיפקוד העצבים ובפרט המוח, ולירידה ביצירת הורמונים, בפרט הורמון השינה (מלאטונין) שרמות נמוכות שלו גורמות להפרעות שינה. המלאטונין הינו גם צייד רדיקלים חופשיים, ובחוסר שלו עולה הסיכון למחלות סרטן. הקרינות גורמות גם לעליית תרומבוקסאן (גורם קרישה) בדם, ויצירת קרישונים בדם היקפי. הקרינות גרמות גם לתאים ליצור עודף רדיקלים חופשיים. אלה מצטרפים לרדיקלים הנוצרים באופן טבעי בתהליכי נשימה בחילוף החומרים, בגלל חדירת מזהמים כימיים לגוף (חומרי הדברה, גזי פליטה מכלי רכב, ממיפעלי תעשייה, וכיוב'), ומזהמים ביולוגיים (חיידקים, נגיפים, פטריות וטפילים). עודפי רדיקלים גורמים ל'דחק חימצוני' המגביר ניזקי חימצון מאקרומוליקולות בתאים : חלבונים כולל אנזימים, והורמונים, בשומנים (כולל בממברנות התאים, בציפויי שלוחות העצבים, שומני דם ועוד), ובמעבירים עצביים כגון סרוטונין, שהוא גם חומר מוצא למלאטונין (הורמון השינה). חוסר מעבירים עצביים שניגרם, גורם לקשיים בהעברת הסיגנל בין תאי העצב, ולהפרעות תיפקוד וזיכרון. הרדיקלים גם גורמים לביטוי גנים (המופעלים בשינוי ה-  redox ), כולל גנים קדם מסרטנים, גנים להלם חום, ואחרים. הרדיקלים נחוצים בריכוז נמוך, אך הם מזיקים ככל שריכוזם עולה. הרדיקל החופשי הפשוט ביותר הוא יון על חמצן   (*-O2 סופראוקסיד), בו אחד מאטומי החמצן חסר אלקטרון ערכי. הוא שואף להשלים אלקטרון מייד כדי שיהיה זוג אלקטרונים, וכך יהיה רגוע. את האלקטרון החסר, הרדיקל גונב בתוך אלפיות שנייה מאחד האטומים בתרכובת שכנה. לכל אלקטרון יש מטען שלילי, לכן בכל אטום ממנו נגנב אלקטרון עולה המטען החיובי (לפי ההגדרה, הוא מתחמצן), כל ניגנב הופך להיות גנב בריאקציית שרשרת, ובכך מבנה המוליקולות המכילות אטומים אלה ניפגע, ותיפקודיהן יורדים. נזקי החימצון של הרדיקלים בולטים בממברנות השומניות של תאי הגוף, בחלבוני התאים, בעטיפות השומניות של העצבים, בשומני הדם, וב- DNA הנמצא בגרעיני התאים. בפגיעה בממברנות התאים  ניפגעות תעליות היונים, בין התאים. זה משבש את מאזן היונים בתאים, שפוגע ברמת המעבירים עצביים, ובהעברת סיגנלים בעצבים. משתבש מאזן המינרלים וחילוף החומרים. בפגיעה בחלבונים רבים מהם מאבדים את תיפקודם, בפגיעה בעצבים נגרמות פגיעות בתיפקודיהם, וכן נגרמות פגיעות בכליות, בכבד, במערכת הדם, מערכת השתן במערכת החיסון, ובמערכות נוספות. הפגיעות ברצף ה- DNA  של התאים גורמות לשגיאות (מוטציות) ברצף בסיסי ה- DNA, שחלקן מתוקנות, אך חלקן נשארות ומצטברות, וגורמות לקידוד ליצירת חלבונים לא פעילים בתאים של המערכות השונות בגוף. הרדיקלים מאיצים את הזדקנות תאי הגוף, עד למוות. כדי לנטרל את הרדיקלים החופשיים, ולהקטין את נזקיהם, תאי הגוף מייצרים מוליקולות של נוגדי חימצון (ויטמינים ומינרלים), או מקבלים אותן במזון, ובעזרתן מנסים לשמור על ריכוז נמוך של הרדיקלים. בחשיפה לקרינות ולמזהמים כימיים, עודף הרדיקלים מדלדל את מלאי נוגדי החימצון שבתאים, ואז הם מזיקים באין מפריע. יש לציין שרדיקל חופשי תחמוצת החנקן  (NO) נוצר ברמות נמוכות לפי הצורך בתאים, ומשמש כמעביר עצבי. הוא אינו נאגר, ומשך חייו קצר. הוא מתפרק בהקדם (בניגוד למעבירים עצביים אחרים), ומשמש לרדיקלים חופשיים נוספים: סופראוקסיד, ופראוקסיניטריט (ראה להלן). בחשיפה לקרינות אלמ"ג ניכרים נזקים לעוברים, ליצירת תאי דם, ופגיעות בעצבים, הניכרות כנזקים נאורולוגיים שמתבטאים בירידה בזיכרון וכושר הלימוד, דיכאון, עצבנות יתר, אלימות, כאבי ראש (בגלל עליה ב- NO שגורם הרחבת כלי דם במוח), אפילפסיה, חוסר התמצאות, וחוסר תיפקוד. הנזק מצטבר ומתפתח למחלות נאורולוגיות קשות, וניכר גם בהאצת מחלות מיפרקים, שבץ מוחי, מחלות לב, פגיעות בעיניים, ומחלות סרטן. גלי שידור (RF) , הכוללים תדרים נמוכים שנוצרים בשידור הסלולרי ובאיפנון גלי השידור (להעברת תוכנו), והמחזורים (הנובעים מאופן השידור הסלולרי, ומחזרה תכופה של גלים), בתדרים הדומים לתדרים של גלי המוח, ושדות מגנטיים בתדר הרשת (החשמל) , גורמים לשיבוש מסרים העוברים במוח, ופגיעות נוספות בתיפקודיו. חלקם של השינויים הנגרמים, מדידים בתוך דקות מתחילת החשיפה. 

קרינות אלמ"ג, משידורים, או מרכיבי מערכת העברת החשמל,  בתוך שכונות מגורים, גורמת ברבים כאבי ראש, עייפות, חוסר תיפקוד, דיכאון וכיוב' ועם הזמן, גם לתחלואה חריגה:  עם הזמן הופיעו בעולם, ובישראל, צברים סרטניים סביב קווי כוח, ואנטנות שידור לסוגיהן, ואיתם גם שכיחות גבוהה גם של מחלות עצבים, לב וכלי דם, שבץ, סרטן,  ומוות של רבים בטרם עת. המחלות הבולטות בין אלו היו: סרטני מוח, סרטן שד, סרטן הערמונית, לאוקמיה, מלנומה, אלצהיימר, מחלת ALS או  Lou Gehrig, הפלות, וכן מחלות לב, וכלי דם. הופעת מחלות גיל אלו, באנשים צעירים, שנחשפו לקרינות אלמ"ג לסוגיהן, וכן עליית שיעור התאבדויות בקרב חיילים שעסקו בשידורים לסוגיהם, מצביעים בבירור על קשר סיבתי עם החשיפה למקורות קרינה, אפילו חלשים. 

קרינות אלמ"ג פוגעות בתאי הגוף, ברמות שונות, באופן ישיר, או על ידי כך שהן גורמות ליצירת רדיקלים חופשיים, נזקיהם של אלה ניכרים במערכות שונות. הרדיקלים גם מגבירים ביטוי גנים כולל קדם מסרטנים, ואלה עלולים להפוך למסרטנים. פגיעות הרדיקלים בממברנות של התאים, פוגעים בתעליות היונים, ומשבשים קליטה ופליטה של יונים מהתא, וזה פוגע קודם כל בפעילות העצבים. יש פגיעות קשות יותר ב-חלונות של תדרים מסוימים, ועוצמות מסוימות, בגלל תהודה (resonance), ומשום כך גם קרינות חלשות עלולות לגרום לנזק חמור. תדרים נמוכים מאד, בתת הרמוניות של תדר הרשת (50Hz ), או תדרים מובנים בשידור, תואמים לתדרים של גלי המוח או סיגנלים חשמליים אחרים של התיקשורת התאית והבין תאית, משבשים אותם, ובכך מתערבים בתהליכים הפיזיולוגיים הנורמליים בגוף. קרינות חלשות, שאינן מחממות, גורמות לתאי הגוף ליצור מייד עודפי רדיקלים חופשיים. אלה גורמים לפגיעות חימצון בחלבוני התאים, כולל אנזימים, ובכך גורמים לאיבוד פעילותם, הם גורמים לחימצון שומני התא - בעיקר בממברנות התאים, ופוגעים בתעליות היונים בהן. כאן ניגרמים שינויים בקליטת היונים השונים והוצאתם מהתאים, דהיינו, ניגרמות פגיעות במעבר חומרים, בעיקר יונים, אל התא ומתוכו החוצה, איבוד יוני סידן  (+Ca2) מתאי העצב, ובשל כך לירידה ברמת המעבירים העצביים, הפוגעת בפעולת העצבים. הרדיקלים מחמצנים גם את השומנים העוטפים את שלוחות העצבים, וניגרמות הפרעות במעבר הסיגנלים בין תאי העצבים, הרדיקלים מחמצנים שומני דם כולל כולסטרול, ובכך מאיצים טרשת עורקים והתפתחות מחלות לב וכלי הדם, ושבץ. הרדיקלים פוגעים בהפרשת חומרים רבים, כולל מעבירים עצביים, והורמונים.  בין הורמונים אלו נכלל גם הורמון השינה, המלטונין, המשמש גם צייד מעולה של רדיקלים חופשיים. בחוסר מלטונין התאים יותר חשופים לפגיעת הרדיקלים. אלה  פוגעים גם ב- DNA בגרעיני התאים, בכמה אופנים: יחד עם הקרינות המפעילות שלא לצורך גנים קדם מסרטנים, וגנים להלם חום, גם הרדיקלים מפעילים גנים קדם מסרטנים ואחרים. הרדיקלים גם גורמים להכנסת שגיאות (מוטציות) בגנים אלה ובאחרים, ואפילו לשברים ב- DNA. הרדיקלים פוגעים גם במערכת המתקנת שגיאות ב- DNA, ובמערכת המדכאת גידולים. הרדיקלים גם מבזבזים את מלאי נוגדי החימצון בתאים, כך שהם עוד מחמירים את פגיעות הרדיקלים. הקרינות גורמות לייצוב הרדיקלים החופשיים (ובכך מאפשרים קיום של הרדיקלים החופשיים ליותר זמן בסדרי גודל)  ובכך מגבירות את נזקיהם. מפגיעת הקרינות נגרמת פגיעה באיכות החיים של המוקרנים, כאבי ראש, עייפות, וכיוב', בנשים בהריון ניגרמות פגיעות בעובר, שעלולות להסתיים בהפלות. עם הזמן נזקי הרדיקלים מצטברים, וגורמים להקדמת התפתחות מחלות גיל קשות בפרקים, בעצבים, במערכת החיסון, למחלות סרטן שונות, ולמוות בטרם עת.


פתח דבר

רבים בינינו לוקים בטרם עת במחלות קשות, נאורולוגיות, סרטניות, ואחרות. חולאים אלה, אינם גזירה משמים, אמנם יש בהם גורם תורשתי, אולם רובם ככולם ניגרמים, בגלל חשיפות לזיהומים סביבתיים או קרינות. כל אחד מאיתנו מפתח מחלה שעדיין לא אובחנה, או שאובחן כבר, או שאובחן בטעות במחלה אחרת, ומטופל בטעות, ולבסוף מת בודאות. רבים מאיתנו מיתעלמים מגורמי תחלואה אלה, ולא מנסים למזער אותם,  באוכלם מזונות עניי ויטמינים ומינרלים, ועתירי שומנים, מסרטנים, ותרופות לרוב, הגורמים ליצירת רדיקלים חופשיים. נוטלי התרופות הרבים נוכחים, שמצבם לא משתפר, אלא נעשה גרוע יותר. הוכח, שמוות מתרופות שניתנו לפי הספר, מגיע לכ- 15% ממקרי המוות, והכל כשר. 

נתמקד להלן בקרינות אלמ"ג הפוגעות בבריאותנו , בעיקר באלה בהם המרכיב המגנטי מזיק יותר, כי חודר בקלות, ועובר דרך הגוף. מרכיב זה נובע ממערכת אספקת החשמל, ומכשירי החשמל בסביבתנו הקרובה. הנזקים ממיכשור המשדר לסביבה בתדרי רדיו וסלולרים (RF), מובאים בקצרה, רק כדי להשלים את התמונה, והם מובאים בהרחבה במאמר אחר באתר זה. הבנת הקשר הסיבתי בין הגורם לחולי, נעשית מורכבת, בגלל שהפגיעות נעשו מורכבות, כאשר לעיתים פגיעה אחת, גורמת לפגיעה אחרת, שלא מתייחסים אליה בעת הנסיונות לרפא את האדם. אם ניתנות תרופות לניפגע, מבלי להבין שבאותה עת הוא נחשף לשדה אלמ"ג שפגע בו, התרופות יכולות אולי להקל זמנית את הסבל, אולם אם נימשכת חשיפה לגורם המפגע, הסימנים יחזרו, ואף יחמירו, עד לכדי מחלה כרונית, שבמקרים רבים, ממאירה. חשוב להבין את הגורמים לפגיעה, ואת הקשרים ביניהם, וכבר היום רופאים מקשרים בין החשיפה לשדות אלמ"ג, לפגיעות. אולם, הם אינם מסתכנים לכתוב זאת, מחשש להסתבך... ניתן להקטין תחלואה בגלל חשיפה למיפגעים, ולהאריך את תוחלת החיים, באמצעים פשוטים וזולים יחסית, ואמרו כבר הרומאים: praestat cautela quam medela. שפירושו: עדיפה המניעה על הריפוי.

בהמשך, נבין את גורמי הסיכון, ונדע כיצד להימנע מהם, או למזער את השפעתם, ובכך לדחות חלק גדול מהמחלות, בעשרות שנים. להבנת הפגיעת של קרינות אלמ"ג, צריך לזכור שהן נוצרות כתוצאה משינויי מטען חשמלי, המייצרים שדה חשמלי, וזרימת אלקטרונים המייצרת שטף מגנטי. שדות אלה מתפשטים במרחב ויוצרים את הקרינה. אותה ניתן לאפיין, לפי תדר, ולכמת (מלשון כמות) את עוצמתה.

התדר נמדד במספר מחזורי הגל בשנייה (ביחידות הרץ, Hertz ובקיצור Hz).הקרינה הניפלטת מקווי מתח, שנאים, וממכשירי חשמל, היא בישראל, בתדר הרשת 50Hz, ותדרי קרינות השידור ממשדרים (RF) לסוגיהם נמדדות  באלפי (kilo), מיליוני (mega), או מיליארדי (giga ) הרץ. ככל שתדר הקרינה גדל, אורך הגל שלה קטן:  בתדר הרשת (החשמל), אורך הגל נמדד באלפי מטרים, ובתדרי שידור (RF) , רדיו אורכי הגל נמדדים במטרים, ובסלולרים - בסנטימטרים.

עוצמת השדה החשמלי  (E-field) נימדדת בוולט למטר(V/m)  , או בצפיפות הספק, דהיינו, בהספק השדה ליחידת שטח, שזו מכפלת המרכיב החשמלי והמגנטי, בוואט, חלקי מטר רבוע, או במיליוניות וואט לס"מ רבוע  (uW/cm2). שדה חשמלי ושדה מגנטי, מתפשטים במרחב, במהירות האור. ככל שעולה התדר, גדלה האנרגיה הפוטונית, עד שמסוגלת לסלק אלקטרונים מהאטום: היות ואלקטרון טעון מיטען שלילי, אם הוא מסולק, האטום הופך ליון חיובי, והקרינה נחשבת כקרינה מייננת (ionizing), הקרינות האלמ"ג אליהן אנחנו נחשפים, מתוארות בתמונה הבאה, של הספקטרום האלמ"ג (Havas M. 2008b ):


בתמונה תדרי הספקטרום האלמ"ג: הנמוכים יותר, בהם האנרגיה הפוטונית לא מספיקה לסלק אלקטרונים מהאטומים, ניכללים בתחום הקרינה הבלתי מייננת (רקע לבן). הגבוהים יותר, בהם האנרגיה הפוטונית מספיקה לסלק אלקטרונים מהאטומים, ניכללים בתחום הקרינה המייננת (רקע סגול).


בשדות האלמ"ג המושרים סביב מכשירים וכבלי חשמל, מתחשבים יותר במרכיב השדה המגנטי. עוצמת  השדה המגנטי (H-field) הנמדדת ביחידות אמפר למטר (A/m),  ויחידות צפיפות השטף  המגנטי (magnetic flux density  (B-field שנוצר, נמדדות ביחידות טסלא, או גאוס. היות ואלו יחידות גדולות מאד, נוהגים למדוד במיליוניות  טסלא  (uT מיקרוטסלא), או  באלפיות גאוס (mG מיליגאוס), כאשר 1 מיקרוטסלא שווה ל- 10 מיליגאוס (1uT=10mG). חשוב לזכור, שהשדה האלמ"ג מתפזר, ועוצמו קטנה בריבוע המרחק ממקורו. עוצמות השדות האלמ"ג, חזקות לעיתים פי עשרות אלפים, מהרקע שהיה לפני השימוש בחשמל, והגוף החי עדיין לא הסתגל אליהן. בחוסר ידיעה, ומודעות, נחשפים אנשים במקרים רבים, לשדות אלמ"ג, ואפילו אם עוצמתם נמוכה, זה פוגע מיידית באיכות החיים, ובחשיפות חוזרות ומתמשכות, גורם להתפתחות מחלות גיל קשות, הרבה טרם זמנן.  החשיפות נעשות בבית ובמקום בעבודה, באופן שיגרתי לשדות אלמ"ג, המושרים מכל מכשיר חשמלי. שדה חשמלי מושרה בגלל הבדל מיטען (פוטנציאל), גם כאשר המכשיר מחובר, אולם אינו מופעל, ושדה מגנטי מושרה בגלל זרימת אלקטרונים בתוך מוליך, כפי שרואים בתרשים הבא:

בתמונה שדה חשמלי (למעלה) מכבל ומנורה מחוברת לשקע החשמל. שדות חשמלי ומגנטי (למטה) נוצרים בעת שהמנורה מופעלת (Cherry 2001)


שדה חשמלי הניתקל בגוף האדם, אינו עובר דרכו, לעומת שדה מגנטי עובר דרך הגוף. שניהם משרים זרמי חשמל חלשים בגוף, באופן שונה, השדה החשמלי משרה זרמים המקבילים אליו, והשדה המגנטי משרה זרמים המאונכים לו, כמוצג בתמונה הבאה:  

בתמונה השראת זרמים בגוף (בקווים מקווקוים) על ידי שדה מגנטי (מימין) וחשמלי (משמאל) (Cherry 2001).


השדה החשמלי, והשדה המגנטי, נעים בחלל כשתי סינוסואידות ניפרדות, הנימצאות ב- 900 אחת לשניה, וב- 900 לכיוון ההתקדמות. כמוצג בתמונה הבאה: 

בתמונה אורך הגל הוא כאורך סינוסואידה אחת (מחזור אחד)
, והוא תלוי בתדר, כשהתדר גבוה יותר, אורך הגל קצר יותר, ולהיפך.


שדה חשמלי מושרה בגלל הבדל פוטנציאל (הבדל מתח), בעוד שדה מגנטי מושרה בעת זרימת אלקטרונים במוליך. בפעולתם, כל מכשירי החשמל פולטים גם שדה חשמלי, וגם שדה מגנטי (שדה אלקטרומגנטי, אלמ"ג) בתמונה להלן רואים טלפון סלולרי (דור 2), שקרינתו נימדדה בעת שיחה. נמצא שהוא פולט באותו זמן גם שדה חשמלי בתדר שידור (RF) שניתן להמירו לצפיפות הספק (הנמדד במד צפיפות הספק, ונראה בתמונה על גבי המד מימין), וגם שדה מגנטי בתדר נמוך מאוד (השטף המגנטי נמדד בגאוסמטר, הנראה התמונה על גבי המד משמאל).

בתמונה, במרכז טלפון סלולרי דור שני בזמן שיחה, מימין צפיפות ההספק בתדר שידור (RF) ובמד השמאלי שדה מגנטי בתדר נמוך מאוד


כאשר שדות אלמ"ג פוגעים בגוף החי, הם משרים, כאמור זרמי חשמל חלשים, וגורמים לתאי הגוף נזקים, הן ישירים (בפרט בתדרים, או באיפנון עד 50Hz, משבשים את הגלים החשמליים הטבעיים, ופוגעים ב- DNA, והן עקיפים, כאשר הם גורמים לתאים ליצור רדיקלים חופשיים הגורמים נזקי חימצון במאקרומוליקולות השונות, בפרט בליפידים (שומנים) המרכיבים את ממברנות התאים, ועטיפות תאי העצב, בחלבונים, כולל האנזימים בתא, ובחומצות הגרעין: ה- DNA, וה- RNA.  כאן ניכללים מכשירי חשמל ואלקטרוניקה בשימוש יום יומי, כמו טלפונים סלולריים, מחשבים, קווי מתח, שנאים, קבלים, מנועי חשמל, מיכשור חשמלי ביתי לסוגיו, לחימום, קירור, מיזוג, שטיפת כלים, כביסה, וכיוב', וכן מקווי חשמל בבית. הנזקים כוללים עלייה בסיכון ללקות במחלות סרטניות, מחלות עצבים, ירידה עד אובדן הפוריות, וסימפטומים פיזיולוגיים בלתי נעימים (כאבי ראש, בילבול, עייפות, חוסר התמצאות, דיכאון, וכיוב'). בעלי העניין הקשורים באספקת חשמל, ושירותים אלקטרוניים ותיקשורת לסוגיהם, משתדלים להמעיט בנזקי הקרינה, ונאחזים ברוב המקרים בטענה שהשדות האלמ"ג מהמיכשור הנ"ל חלשים מדי מכדי לחמם (לגרום אפקט חומני), ולכן לא יכול להיות להם אפקט ביולוגי כלשהו. אולם, מידע מכריע שהצטבר בפרט ב- 15 השנים האחרונות, מראה ששדות אלמ"ג יכולים לגרום לאפקטים ביולוגיים לא חומניים, ואפילו קשים.

האנרגיות של קרינות אלמ"ג לסוגיהן, כוללות גם תדרים נמוכים (ELF), הקרובים לגלי המוח, והן נספגות בגוף החי, וגורמות לשיבושים בתיקשורת החשמלית בין תאי הגוף, ובמסלולים ביוכימיים רבים. בגלל אלה ניגרמים תסמינים שונים, השכיחים בהם, מתבטאים בעייפות, חוסר תיפקוד, וכאבי ראש המיוחסים ל-"קשיים בעבודה", וכן הפרעות שינה, דיכאון, אובדן זיכרון, בעיות נפשיות, וכיוב'. הנזקים מצטברים עם הזמן, ומתבטאים בחולאים, הבולטים בעיקר בפרקים, במחלות לב וכלי הדם, שבץ, מחלות עצבים, פגיעות בראייה, מחלות סרטן, ואחרות. בתאריך 22 ביולי, 2008,  פירסם המשרד להגנת הסביבה (הגה"ס) אזהרה לציבור, לא לשהות בקירבת מטענים של טלפונים סלולרים, שהם שנאים, כי הם מזיקים לבריאות, ושינה ליידם דומה לשינה מתחת לקו מתח גבוה. לא הוזכר שם כי יש בחברת החשמל, ובמיפעלים תעשייתיים, שנאים גדולים בהרבה, ומנועי חשמל גדולים, שהשהייה ליידם מסוכנת  לעובדים. 


רשימת דפי משנה והמשך המאמר

המשך המאמר בדפים הבאים.